“איפה הפריט עומד עכשיו?” היא אחת השאלות הפשוטות ברצפת ייצור — ובהרבה מקרים, כדי לענות עליה צריך לשאול אדם. שיניתי ישות אחת: ממכונה לפריט.
Live demo URL: pcf.netanel-ivgi.com.
הפרויקט התחיל מניסיון ישיר בעבודה בחנות CNC. המנהל יודע חלק, מנהל המחלקה יודע חלק, המפעיל יודע מה קרה בתחנה שלו. המערכת מחזיקה נתונים — אבל לא תמיד בשפה שמחזירה תשובה ישירה לשאלה “איפה הפריט עומד?”.
הידע היה גלוי. הוא פשוט לא היה נגיש כשאילתה — הוא דרש תרגום מנטלי שחי אצל אדם מנוסה.
לא הוספתי מידע חדש. שיניתי את הדרך שבה אפשר לשאול אותו. כשהישות הבסיסית של המערכת היא הפריט, ידע סמוי שחי אצל אנשים הופך לשאילתה ישירה — בלי לשנות את הנתונים עצמם.
החלטה ארכיטקטונית מרכזית: פריט כישות מרכזית (ולא מכונה) — זו ההשערה של ה-PoC. Repository Pattern מפריד את ה-persistence מהלוגיקה, כך שאפשר להחליף ל-DB בעתיד.
שש מסכים מוכיחים את הזרימה — מהגדרת Job כמסע פריט ועד תמונת ייצור כוללת.
הצעדים הבאים: הרצה על נתונים אמיתיים מהמפעל, פידבק מאיש תפעול, ו-Authentication כתנאי לשימוש רב-משתמשים.
